וידאו

מרצה: ד”ר עדי ציטרין

אוניברסיטת בן-גוריון

רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.

מרצה: ד”ר רעות סורק-אברמוביץ’

מרכז מדע ים המלח והערבה

אגודת מאדים הישראלית

רביעי, 23.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

יש חיים ביקום! באמת! בואו לראות אלו חיים מוזרים יש בכדור-הארץ, ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל.

מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה, ועוד. השאלות שאני נהנית לחקור: איך התחילו החיים על כדור-הארץ? איך מגלים חיים על כוכב-לכת מרוחק? מי גר בסביבות חיים קיצוניות להחריד, והאם ניתן להרוויח פתרונות ביוטכנולוגיים מחיידקים?

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.

מרצה: פרופ’ מריו ליביו

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 3.1.2018, 19:00, אולם בר-שירה

תקציר ההרצאה

היכולת לשאול “למה?” מאפיינת את המין האנושי. הסקרנות העומדת בבסיסו של המחקר המדעי, היא הכח המניע את היצירתיות בכל התחומים — מאמנות ועד לטכנולוגיה, ומהווה מרכיב הכרחי בכל צורה של סיפור (ספרות, קולנוע, טלויזיה, ואף שיחה פשוטה) המסופר בצורה מלהיבה, שאינה משעממת. בהרצאה מרתקת ומשעשעת סוקר ומנתח האסטרופיסיקאי הידוע ומחבר רבי-המכר, מריו ליביו, את חזית המחקר בפסיכולוגיה ובמדעי המח, המבקש לחקור ולהבין את המקור ואת אופן הפעולה של הסקרנות האנושית. כחלק ממחקרו בנושא, בחן ליביו את אישיותם של שני אנשים המייצגים — יש הטוענים — את המחות הסקרניים ביותר שהתקיימו מעולם: לאונרדו דה וינצ’י וריצ’רד פיינמן. בנוסף, ראיין ליביו תשעה אנשים סקרניים בצורה יוצאת דופן בני-זמננו, ביניהם הבלשן נועם חומסקי וסולן הגיטרה הוירטואוזי של להקת “קווין”, בריאן מיי (המחזיק גם בדוקטורט באסטרופיסיקה). בהרצאה תוצגנה מסקנות מרתקות גם משיחות אלה.

מרצה: פרופ’ חגי פרץ

הטכניון

רביעי, 22.11.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מה מקורם של הפיצוצים הגדולים ביקום? כיצד הם שינו את ההשקפות המדעיות שלנו מן הקצה אל הקצה? על כך, על הקשר שלהם לגלי כבידה, ואיך כל אלה קשורים לאנשים קטנים וירוקים ולטבעת חתונה — בהרצאה הקרובה.

מרצה: פרופ’ אהוד בכר

הטכניון

רביעי, 29.3.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר מהם חורים שחורים, ומהן העדויות תצפיתיות המעידות על קיומם. נבין אילו מדידות כמותיות ניתן לבצע על חורים שחורים, החל ממסה, דרך מהירות הסיבוב, ועד גלי הכבידה שהם יוצרים. לבסוף, נסקור את השאלות הפתוחות בחקר חורים שחורים המעסיקות כיום את האסטרופיסיקאים.

מרצה: פרופ’ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.