תגית: קוסמולוגיה

כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

ג׳יימס ווב: הטלסקופ שיראה הכי עמוק אל היקום

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

צל ואור של חור שחור

צל ואור של חור שחורמרצה: פרופ’ עמיר לוינסון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 5.6.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לפני מספר שבועות פורסמה לראשונה תמונה של חור שחור ענק בגלקסיה קרובה לשביל החלב. התמונה, בה נראה צלו של החור השחור על רקע קרינה הנפלטת מחומר המקיף אותו, צולמה באמצעות טלסקופ מיוחד שזכה לשם “טלסקופ אופק האירועים”, שפותח במסגרת מיזם בינלאומי שהוקם במיוחד למטרה זו.
בהרצאה אסביר את חשיבות התגלית, וכיצד היא שופכת אור על אותם אובייקטים מוזרים שמרתקים את האנושות מזה עשורים רבים.

גלקסיות קטנות — בעיות גדולות

מרצה: ד”ר יעקב פאירמן

האוניברסיטה העברית

רביעי, 10.4.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

פעם סיפרו לנו שגלקסיות הן רחוקות מאוד וגדולות מאוד. לדוגמה, הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו, לשביל החלב, היא גלקסיית אנדרומדה, השוכנת במרחק של כשני מיליון שנות אור ויש בה כ-400 מיליארד כוכבים. עם זאת, בעשורים האחרונים התגלו גם גלקסיות קרובות וקטנות (יחסית, כמובן). בהרצאה זו אספר על גלקסיות ננסיות (dwarf galaxies) — איך הן התגלו? כיצד הן נראות? ואילו אתגרים הן מציבות בפני ההבנה שלנו באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה?

מדוע שמי הלילה אפלים?

מדוע שמי הלילה אפלים?

מרצה: פרופ’ ערן אופק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.11.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לעתים שאלות פשוטות מובילות לתובנות עמוקות לגבי העולם בו אנו חיים. שאלה אחת כזו הנה “מדוע שמי הלילה אפלים?”. בהרצאה ננסה לענות על השאלה, שלה השלכות על היווצרות היקום בו אנו חיים, ועל הקוסמולוגיה המודרנית.

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

מרצה: ד”ר עדי ציטרין

אוניברסיטת בן-גוריון

רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.

החומר האפל והכוכבים הראשונים ביקום

החומר האפל והכוכבים הראשונים ביקום

מרצה: פרופ’ רנן ברקנא

אוניברסיטת תל-אביב

יום שלישי, 1.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

קהילת האסטרונומיה בעולם געשה בפברואר האחרון בעקבות גילוי כפול, מפתיע במיוחד: קליטה ראשונה של גלי רדיו מתקופת היווצרות הכוכבים, ורמז ראשון לגבי תכונות החומר האפל, רמז שנבע מתכונות מפתיעות של גלי הרדיו שנקלטו. נרחיב לגבי החומר האפל: זהו רוב החומר ביקום, אך הוא מסתורי: אנו לא יודעים ממה הוא מורכב וכיצד נוצר. נסביר גם על היווצרות הכוכבים הראשונים: זו הייתה אבן דרך בהתפתחות היקום, ותקופה מוקדמת זו נחקרת כעת לראשונה, עם טלסקופים הצופים בתחום גלי הרדיו. בעזרת תצפיות נוספות, נדע בקרוב אם אכן ניתן לחקור את החומר האפל מניתוח גלי הרדיו הקוסמיים.

איך באים יסודות לעולם?

איך באים יסודות לעולם?

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.

להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

מרצה: ד”ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
מצפה לאס קומברס (LCO)

רביעי, 20.12.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ב-17 באוגוסט האחרון גלי כבידה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים התגלו על כדור-הארץ בפעם הראשונה בהסטוריה. התראה נשלחה לאסטרונומים מסביב לעולם ותצפיות קדחתניות החלו בכ-70 מצפים שונים במקביל. הקבוצה שלנו, הכוללת מדענים מאוניברסיטת תל-אביב, היתה בין הראשונים ללכוד את הבזק האור מה״קילונובה״ שהתלוותה למיזוג כוכבי הנייטרונים. תגלית זו אפשרה את האיכון המדויק הראשון של מקור גלי כבידה ופתחה עידן חדש באסטרופיסיקה. לראשונה מזה מאות שנים מתאפשר חקר של ארועים אסטרונומיים מחוץ לגלקסיה שלנו לא רק באמצעות אור, אלא באמצעות אור וגלי כבידה ביחד. הארוע הראשון הזה כבר מספק תובנות חדשות רבות החל מפיסיקה גרעינית, דרך יצירת יסודות כבדים, כמו זהב, ביקום, ועד לקצב התפשטות היקום עצמו.

ההרצאה כוללת הדגמה באדיבות ערגה ליפשיץ מהמעבדה של פרופ’ חיים סוכובסקי.

פיצוצים קוסמיים: בין סופרנובות לגלי כבידה

פיצוצים קוסמיים: בין סופרנובות לגלי כבידה

מרצה: פרופ’ חגי פרץ

הטכניון

רביעי, 22.11.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מה מקורם של הפיצוצים הגדולים ביקום? כיצד הם שינו את ההשקפות המדעיות שלנו מן הקצה אל הקצה? על כך, על הקשר שלהם לגלי כבידה, ואיך כל אלה קשורים לאנשים קטנים וירוקים ולטבעת חתונה — בהרצאה הקרובה.