כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

איך באים יסודות לעולם?

איך באים יסודות לעולם?

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.

פיצוצים קוסמיים: בין סופרנובות לגלי כבידה

פיצוצים קוסמיים: בין סופרנובות לגלי כבידה

מרצה: פרופ’ חגי פרץ

הטכניון

רביעי, 22.11.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מה מקורם של הפיצוצים הגדולים ביקום? כיצד הם שינו את ההשקפות המדעיות שלנו מן הקצה אל הקצה? על כך, על הקשר שלהם לגלי כבידה, ואיך כל אלה קשורים לאנשים קטנים וירוקים ולטבעת חתונה — בהרצאה הקרובה.

פיצוצים קוסמיים: זיקוקים מהחלל העמוק

מרצה: פרופ’ יהונתן גרנות

האוניברסיטה הפתוחה

רביעי, 12.3.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

שמי הלילה תמיד ריתקו את המין האנושי. עם זאת, רוב העצמים האסטרופיסיקליים בהם ניתן לצפות אינם משתנים במידה ניכרת על פני סקאלת זמן אנושית בה אנו יכולים לצפות בשינוי. מסיבה זו, עצמים שמשתנים באופן ניכר על פני זמן קצר מספיק עבורנו לצפות בשינוי תמיד עוררו עניין מיוחד. אירועים כאלה נובעים לעיתים קרובות משחרור מהיר של אנרגיה רבה באזור קטן, שיוצר פיצוץ. הרצאה זו תסקור סוגים שונים של פיצוצים בחלל, תוך טיפוס הדרגתי במעלה סקאלת האנרגיה שהם משחררים, כך שהעצמים האסטרופיסיקליים המעורבים בהם והתנאים הפיסיים שבלב הפיצוץ הופכים יותר ויותר קיצוניים, ומגיעים עד לקיצוניים ביותר ביקום.

סולם שראשו בשמיים: כיצד למדוד את המרחק לקצה היקום

מרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 15.1.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

שאלת השאלות באסטרונומיה היתה ועודנה כיצד למדוד מרחקים לכוכבים קרובים, לגלקסיות רחוקות, ולקצה היקום הנראה לעיננו.השיטות שפותחו על ידי האבל והאסטרונומים הגדולים הנוספים של המאה ה-20 הביאו לפריצת דרך המבוססת על תכונותיהן של סופרנובות. הן הביאו גם למתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2011. אלא שהסיפור לא הסתיים משום ששיטת הסופרנובות מוגבלת אף היא למדידת מרחקים שאינם עולים על 10 מיליארד שנות אור. שיטה חדשה המבוססת על תכונות ייחודיות של חורים שחורים הוצעה לאחרונה. האם בכך הגענו לראשו של סולם המרחקים הקוסמי?

סופרנובות, היקום וכל השאר

על סופרנובות רבות, יקום אחד, ושלושה זוכים בפרס נובל

מרצה: ד”ר דובי פוזננסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 13.3.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מאז שאדווין האבל גילה, בתחילת המאה העשרים, שהיקום מתפשט, רצו מדענים לענות על השאלה “עד מתי?”. האם יתפשט לנצח, או שמא יקרוס חזרה ל”מעיכה הגדולה” לקראת מפץ גדול נוסף, בתהליך מחזורי של היווצרות והכחדת יקומים? התשובה, אולי המוזרה ביותר לה אפשר היה לצפות, ניתנה על ידי מיפוי הגאומטריה של המרחב-זמן בעזרתן האדיבה של סופרנובות. עבודה זו זיכתה לאחרונה 3 אנשים בכבוד השמור למעטים בלבד – פרס נובל בפיזיקה. בהרצאה זו אספר איך מדידת מרחקים לכוכבים מתפוצצים שינתה באופן דרמטי את תפיסת היקום שלנו ומילאה אותו באנרגיה אפלה. כך, כפי שקורה רבות במדע, תשובה לשאלה אחת הפכה את הבנתנו על ראשה, וחשפה שאלות חדשות ומרתקות.

תעלומת האנרגיה האפלה ביקום

מרצה: פרופ’ עופר להב

החוג לפיזיקה ולאסטרונומיה, יוניברסיטי קולג’ לונדון

רביעי, 7.12.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

פרס נובל בפיזיקה לשנת 2011 הוענק לשלושה אסטרופיזיקאים עבור “גילוי ההתפשטות המואצת של היקום בעזרת תצפיות של סופר נובות מרוחקות”. לאחר סקירה קצרה של המחקר שהוביל לתגלית חשובה זו, ההרצאה תפנה לעסוק בחיפוש הגורם להתפשטות המואצת. האם מדובר ברכיב מסתורי המכונה “אנרגיה אפלה”? או שמא יש לתקן את תורת הכבידה שנוסחה ע”י איינשטיין? ההרצאה תסקור תצפיות חדישות המתמודדות עם סוגיה זו, ובהן תצפיות מטלסקופ החלל האבל ופרויקטים עתידיים כמו “הסקר לאנרגיה אפלה” (Dark Energy Survey) וטלסקופ החלל ע”ש אוקלידס (Euclid).

על המרצה

פרופ’ עופר להב, יליד טבריה, הנו פרופסור לאסטרונומיה ע”ש Perren ביוניברסיטי קולג’ לונדון (UCL). בנוסף, פרופ’ להב משרת כסגן נשיא האגודה האסטרונומית המלכותית (RAS) ויו”ר הועדה המדעית של “הסקר לאנרגיה אפלה” (Dark Energy Survey). פרופ’ להב הנו בוגר באוניברסיטת תל אביב (B.Sc.), אוניברסיטת בן-גוריון (M.Sc.) ואוניברסיטת קיימברידג’ (Ph.D.) בה גם שימש כאיש סגל. לאחרונה זכה במענק מחקר יוקרתי, מטעם מועצת המחקר האירופאית, להעמקת חקר האנרגיה האפלה.

סופרנובות ובישול היסודות

מרצה: פרופ’ דן מעוז

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 6.4.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לסופרנובות – הפיצוצים של כוכבים בסוף חייהם – השפעה מכרעת על חיינו. הן דרכו היחידה של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. סופרנובות גם אחראיות להאצה של חלקיקים לאנרגיות גבוהות בהרבה מאלו שניתן להשיג במאיצים הגדולים ביותר שברשותנו. ככלי מדידה למרחקים ביקום, סופרנובות הן אלו שגילו לנו שהתפשטות היקום מאיצה בהשפעתה של “אנרגיה אפלה” מסתורית. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.