פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים: עוד שיחת השכמה מקופרניקוס?

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 06.04.2022, 19:00

תקציר ההרצאה


החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום.

אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ.

מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד”ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל”שכן ממול” במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.

 

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

מרצה: ד”ר עדי ציטרין

אוניברסיטת בן-גוריון

רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.

אסטרוביולוגיה – המצוד אחר חיים ביקום

אסטרוביולוגיה – המצוד אחר חיים ביקום

מרצה: ד”ר רעות סורק-אברמוביץ’

מרכז מדע ים המלח והערבה

אגודת מאדים הישראלית

רביעי, 23.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

יש חיים ביקום! באמת! בואו לראות אלו חיים מוזרים יש בכדור-הארץ, ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל.

מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה, ועוד. השאלות שאני נהנית לחקור: איך התחילו החיים על כדור-הארץ? איך מגלים חיים על כוכב-לכת מרוחק? מי גר בסביבות חיים קיצוניות להחריד, והאם ניתן להרוויח פתרונות ביוטכנולוגיים מחיידקים?

Project Starshot

Project Starshot: מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מרצה: פרופ’ אברהם לייב

ראש המחלקה לאסטרונומיה, אוניברסיטת הרווארד

יושב ראש הועדה המייעצת בפרויקט Starshot Breakthrough

רביעי, 28.12.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב הקרוב ביותר לשמש, במרחק של 4.24 שנות אור בלבד, הוא פרוקסימה קנטאורי. מוקדם יותר השנה התגלה כוכב לכת הסובב אותו, בעל מסה דומה לזו של כדור הארץ, השוכן באזור בר החיים של הכוכב, אזור בו יכולים להימצא מים נוזליים. האם ניתן לשגר מצלמה שתעבור על פני כוכב הלכת ותוכל לגלות אם יש עליו חיים? סטארשוט (Starshot) הוא פרויקט חדש שמטרתו לפתח טכנולוגיה לשיגור חללית שתנוע בחמישית ממהירות האור, וכך תוכל להגיע לפרוקסימה בימי חיינו. הטכנולוגיה מבוססת על לייזר רב עוצמה (כ-100 ג’יגה-וואט) שידחוף מפרש קל (שמסתו כגרם) המחובר לשבב המכיל מצלמה, אמצעי תקשורת ומכשור ניווט.

מה אנחנו יודעים על השכנים?

מה אנחנו יודעים על השכנים?

איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?

מרצה: ד”ר אביב אופיר

מכון ויצמן למדע

רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

  • ישנם הרבה כוכבים בשמים, אבל רק לחלקם יש פלנטות (כוכבי-לכת) המקיפות אותם.
  • ישנן הרבה פלנטות, אבל רק חלקן הן קטנות ולכן דומות לכדור הארץ – וחלקן הקטן עוד יותר ניתנות לגילוי למרות שהן כל כך קטנות.
  • ומתוך כל הפלנטות, רק חלקן הקטן מאוד נמצא ב”איזור הניתן לישוב” (Habitable zone) שבו לא חם מדי ולא קר מדי, וניתן לקבל מים נוזלים (ולא קרח או אדים).
  • וישנו (ע”פ הגדרה) רק כוכב אחד מכל הכוכבים בשמים שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.

“האם אנחנו לבד?”

"האם אנחנו לבד?"

שיטות חדשות לחיפוש חיים הרחק מכדור הארץ

מרצה: פרופ’ אברהם לייב

ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד

רביעי, 31.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

״האם אנחנו לבד או היקום שוקק חיים?״ היא אחת השאלות הבסיסיות ביותר במדע. לתשובה עליה יכולה להיות השפעה דרמטית על החברה והתרבות. במהלך העשור הקרוב, פיתוחים טכנולוגיים יאפשרו לאסטרונומים לבחון שאלה זו בדרכים חדשות. בהרצאה אתאר מספר שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל לגלות צורות חיים פרימיטיביות או מתקדמות במערכת השמש וסביב כוכבים קרובים. כמו כן, אדון בשאלות כגון כמה מוקדם לאחר המפץ הגדול יכלו להופיע חיים ומה סיכוייהם לשרוד בעתיד הקוסמי הרחוק.

כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, חיים מחוץ לכדור הארץ, ולמה זה חשוב

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 19.2.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום. אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ. מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

היקום ממצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל-אביב

מרצה: ד”ר שי כספי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 6.11.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מצפה הכוכבים ע”ש וייז של אוניברסיטת תל אביב, אשר נמצא במצפה רמון, הוא המצפה המדעי הפעיל הגדול ביותר במזרח התיכון. במצפה נערכים מחקרים שונים שנמצאים בחזית המחקר האסטרונומי בעולם, החל באסטרואידים, דרך כוכבי לכת וכלה בחורים שחורים. ההרצאה תתאר מחקרים אלו תוך כדי הצגת המכשור המדעי העומד לרשות החוקרים במצפה.