בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים: עוד שיחת השכמה מקופרניקוס?

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 06.04.2022, 19:00

תקציר ההרצאה


החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום.

אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ.

מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

שלוש שאלות על היקום ועל חיים

שלוש שאלות על היקום ועל חייםמרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

 

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/

 

כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד”ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל”שכן ממול” במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.

 

אסטרוביולוגיה – המצוד אחר חיים ביקום

אסטרוביולוגיה – המצוד אחר חיים ביקום

מרצה: ד”ר רעות סורק-אברמוביץ’

מרכז מדע ים המלח והערבה

אגודת מאדים הישראלית

רביעי, 23.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

יש חיים ביקום! באמת! בואו לראות אלו חיים מוזרים יש בכדור-הארץ, ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל.

מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה, ועוד. השאלות שאני נהנית לחקור: איך התחילו החיים על כדור-הארץ? איך מגלים חיים על כוכב-לכת מרוחק? מי גר בסביבות חיים קיצוניות להחריד, והאם ניתן להרוויח פתרונות ביוטכנולוגיים מחיידקים?

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

מרצה: פרופ’ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.

מה אנחנו יודעים על השכנים?

מה אנחנו יודעים על השכנים?

איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?

מרצה: ד”ר אביב אופיר

מכון ויצמן למדע

רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

  • ישנם הרבה כוכבים בשמים, אבל רק לחלקם יש פלנטות (כוכבי-לכת) המקיפות אותם.
  • ישנן הרבה פלנטות, אבל רק חלקן הן קטנות ולכן דומות לכדור הארץ – וחלקן הקטן עוד יותר ניתנות לגילוי למרות שהן כל כך קטנות.
  • ומתוך כל הפלנטות, רק חלקן הקטן מאוד נמצא ב”איזור הניתן לישוב” (Habitable zone) שבו לא חם מדי ולא קר מדי, וניתן לקבל מים נוזלים (ולא קרח או אדים).
  • וישנו (ע”פ הגדרה) רק כוכב אחד מכל הכוכבים בשמים שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.

“האם אנחנו לבד?”

"האם אנחנו לבד?"

שיטות חדשות לחיפוש חיים הרחק מכדור הארץ

מרצה: פרופ’ אברהם לייב

ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד

רביעי, 31.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

״האם אנחנו לבד או היקום שוקק חיים?״ היא אחת השאלות הבסיסיות ביותר במדע. לתשובה עליה יכולה להיות השפעה דרמטית על החברה והתרבות. במהלך העשור הקרוב, פיתוחים טכנולוגיים יאפשרו לאסטרונומים לבחון שאלה זו בדרכים חדשות. בהרצאה אתאר מספר שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל לגלות צורות חיים פרימיטיביות או מתקדמות במערכת השמש וסביב כוכבים קרובים. כמו כן, אדון בשאלות כגון כמה מוקדם לאחר המפץ הגדול יכלו להופיע חיים ומה סיכוייהם לשרוד בעתיד הקוסמי הרחוק.

כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, חיים מחוץ לכדור הארץ, ולמה זה חשוב

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 19.2.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום. אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ. מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.