תגית: אסטרופיזיקה תצפיתית

כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

צל ואור של חור שחור

צל ואור של חור שחורמרצה: פרופ’ עמיר לוינסון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 5.6.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לפני מספר שבועות פורסמה לראשונה תמונה של חור שחור ענק בגלקסיה קרובה לשביל החלב. התמונה, בה נראה צלו של החור השחור על רקע קרינה הנפלטת מחומר המקיף אותו, צולמה באמצעות טלסקופ מיוחד שזכה לשם “טלסקופ אופק האירועים”, שפותח במסגרת מיזם בינלאומי שהוקם במיוחד למטרה זו.
בהרצאה אסביר את חשיבות התגלית, וכיצד היא שופכת אור על אותם אובייקטים מוזרים שמרתקים את האנושות מזה עשורים רבים.

כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד”ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל”שכן ממול” במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.

 

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

מרצה: ד”ר עדי ציטרין

אוניברסיטת בן-גוריון

רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.

איך באים יסודות לעולם?

איך באים יסודות לעולם?

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.

להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

מרצה: ד”ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
מצפה לאס קומברס (LCO)

רביעי, 20.12.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ב-17 באוגוסט האחרון גלי כבידה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים התגלו על כדור-הארץ בפעם הראשונה בהסטוריה. התראה נשלחה לאסטרונומים מסביב לעולם ותצפיות קדחתניות החלו בכ-70 מצפים שונים במקביל. הקבוצה שלנו, הכוללת מדענים מאוניברסיטת תל-אביב, היתה בין הראשונים ללכוד את הבזק האור מה״קילונובה״ שהתלוותה למיזוג כוכבי הנייטרונים. תגלית זו אפשרה את האיכון המדויק הראשון של מקור גלי כבידה ופתחה עידן חדש באסטרופיסיקה. לראשונה מזה מאות שנים מתאפשר חקר של ארועים אסטרונומיים מחוץ לגלקסיה שלנו לא רק באמצעות אור, אלא באמצעות אור וגלי כבידה ביחד. הארוע הראשון הזה כבר מספק תובנות חדשות רבות החל מפיסיקה גרעינית, דרך יצירת יסודות כבדים, כמו זהב, ביקום, ועד לקצב התפשטות היקום עצמו.

ההרצאה כוללת הדגמה באדיבות ערגה ליפשיץ מהמעבדה של פרופ’ חיים סוכובסקי.

חורים שחורים – כיצד הם נראים?

חורים שחורים – כיצד הם נראים?

מרצה: פרופ’ אהוד בכר

הטכניון

רביעי, 29.3.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר מהם חורים שחורים, ומהן העדויות תצפיתיות המעידות על קיומם. נבין אילו מדידות כמותיות ניתן לבצע על חורים שחורים, החל ממסה, דרך מהירות הסיבוב, ועד גלי הכבידה שהם יוצרים. לבסוף, נסקור את השאלות הפתוחות בחקר חורים שחורים המעסיקות כיום את האסטרופיסיקאים.

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

מרצה: ד”ר מעין סומנייק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אולטרה-סאט (ULTRASAT) הינו מיני-לויין מדעי פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. שיגור הלויין מתוכנן לשנת 2020, והוא ישא טלסקופ לתחום העל-סגול שיהיה בעל שדה ראיה רחב מאוד. הטלסקופ ישמש לחקר סופרנובות ומדידת המסה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות והתנאים בסביבתם. בנוסף, הלויין יספק לקהילה האסטרונומית התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים בתחום העל-סגול. מקורות אלה יכללו גילוי אירועי “בליעת” כוכבים ע”י חורים שחורים מסיביים, זיהוי מקורות גלי כבידה ומקורות נייטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.