מחבר: astroclub

מרצה: פרופ’ חיים סוכובסקי

רביעי, 04.01.2023, אולם לב, בניין שנקר-פיסיקה

תקציר ההרצאה

בעשור האחרון אנו עדים למהפכה בתחום החלל – תחום שנקרא כיום ה”חלל החדש” (NewSpace).
בניגוד למחקר ותעשיית החלל הישן, אשר נשלטו על ידי מדינות וחברות גדולות, כגון NASA, DLR, ESA,ו-IAI, בשנים האחרונות החלה להתפתח תעשייה פרטית מגוונת עם תחרות מוגברת במקביל למחקר אקדמי עצמאי מבוסס לוויינים זעירים זולים (cubeSATs). ירידת עלויות השיגור והפיתוח, הקטינה את חסם הכניסה של חברות קטנות, סטרטאפים ואוניברסיטאות מחקר להיכנס לתחום חקר ופיתוח החלל, ובעצם לכך שמגזר החלל התעשייתי הצבאי המבוסס אינו עוד השחקן היחיד. הכניסה של השחקנים החדשים אפשרה צמיחה ויותר חברות, יחידים ואוניברסיטאות החלו לפתח מוצרים וטכנולוגיית חלל או להשתמש בחלל בדרכים לא מסורתיות ולמסחור חסר תקדים. במקביל, בעשור האחרון, יכולות הנדסיות בתחומים רבים הגיעו לבשלות וביניהן מזעור טכנולוגיות, יכולות תקשורת רשת, וכן יכולות חישה הדמאה אופטית ואלקטרומגנטית פורצות דרך. כל אלה מצאו עצמן חלק מבסיס טכנולוגיית רחב של תעשיית החלל החדש המתפתח.

בהרצאה זו, פרופ’ חיים סוכובסקי יספר לכם על תחום החלל החדש, על ההתפתחויות שהתרחשו בעשור האחרון, על חברות ומיזמים מחקריים וכן על האפשרויות הרבות הטמונות כיום בחקר ופיתוח החלל החדש וביזמות חלל. כחלק מההרצאה, יסקור מספר חברות ישראליות הלוקחות חלק במהפכה וישתף אתכם בפעילות המבוצעת באוניברסיטת תל אביב.

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

מרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/

מרצה: ד”ר ארז זהר

האוניברסיטה העברית בירושלים

רביעי, 8.1.2020, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מכניקת הקוונטים נתקלת בקשיים חישוביים כשמדובר במערכות רב-גופיות, כמו בפיסיקת החלקיקים או בזו של המצב המוצק. מודלים כאלה מכילים מספר רב של דרגות חופש והטיפול בהן הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי ככל שעוסקים במערכת גדולה יותר. עוד בשנות השמונים, ריצ’רד פיינמן הציע פתרון אפשרי לבעיה: למידה של מערכות קוונטיות באמצעות מערכות קוונטיות אחרות. מה שהיה כמעט רעיון מופשט בזמנו, הפך היום למציאות: בדרך למחשב הקוונטי, פיסיקאים הגיעו להישגים מרשימים מאד בתיאוריה ובניסוי, שמאפשרים בניה של סימולטורים קוונטיים – מערכות קוונטיות שניתן לשלוט בהן במעבדה, ומחקות את התנהגותן של מערכות אחרות, שלא ניתן לחקור באופן נסיוני או תיאורטי. בהרצאה אציג את הקשיים בטיפול במערכות קוונטיות רב גופיות ואת תחום הסימולציה הקוונטית, שבו משתמשים בסימולטורים כדי לחקור תופעות שעד כה הדרך אליהן היתה חסומה בפנינו.